חברון לדורותיה
אבות - מלכות - התיישבות לדורותיה
מכאן הכול התחיל...
לפני כ – 4000 שנה אברהם אבינו התיישב בחברון וקנה את מערת המכפלה – הקנין העברי הראשון. במערה נקברו האבות והאימהות של העם היהודי: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. יעקב אבינו הוא הראשון שמכונה בשם "ישראל", וממנו ואילך צומח העם שלנו- עם ישראל.
העיר הקדומה הייתה מוקפת חומות ענק, שנבנו כבר בתקופת הברונזה. החומות הענקיות והמרשימות שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות נזכרות בתנ"ך (במדבר יג, דברים א כח) וניתן לראותן כיום בתל חברון.
חברון הייתה בירת שבט יהודה בזמן התנחלות עם ישראל בארץ; לפני כ- 3000 שנה היא הייתה עיר מלכותו הראשונה של דוד המלך.
לפני כ 2000 שנה, בתקופת בית שני, הייתה חברון עיר יהודית. בתקופה זו נבנה המבנה היהודי המפואר מעל מערת המכפלה כ'ציון' על מקום קבורתם של האבות והאימהות ומקום תפילה והשראה. רובע מגורים ותעשיה מימי בית שני, הכולל שני מקוואות טהרה ענקיים ומרשימים, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות, וגם אותם ניתן לראות כיום בתל חברון ובעתיקות שנחשפו מתחת לבית מנחם.
במשך כל התקופות התגוררו יהודים בחברון ויהודים רבים באו להתפלל בה ולבקר באתריה. בימי הביניים התרכזו היהודים ברובע היהודי בשכונת אברהם אבינו, ובו התיישבה גם קהילה יהודית בראשותו של הרב מלכיאל אשכנזי, שעלתה אחרי גירוש ספרד.
מאז הכיבוש הערבי (637 – 638 לסה"נ) קיימו היהודים יחסים הוגנים וידידותיים עם שכניהם הערבים, למרות שסבלו מאפליה קשה ואף נאסרה עליהם הכניסה למבנה של מערת המכפלה.
לאורך השנים התפשטה הקהילה היהודית מחוץ לגבולות הרובע, נקנו בתים וחנויות ע"י משפחות יהודיות, נרכשו אדמות במרחב מסביב לעיר ונבנו בתים מרשימים וביניהם בית רומנו ובית הדסה לטובת הקהילה והישיבה.
כיום מונה הקהילה היהודית בחברון מאות תושבים בארבע שכונות עיקריות: אברהם אבינו, חזקיהו, בית הדסה ואדמות ישי.
משפחות נוספות מתגוררות ב'בית השלום', 'בית רחל ולאה' ו'בית המכפלה', בניינים במרחב הישוב היהודי בחברון אשר נרכשו מערבים בידי עמותת 'הרחיבי מקום אהלך'.
בזכות ההתיישבות היהודית בעיר נשמרת נוכחות יהודית רצופה במערת המכפלה נוכחות המחברת את עם ישראל לערכים ולמידות של אבות האומה.
סיפורי שכונות
חברון על ציר הזמן
התמונות באדיבות מוזיאון "לגעת בנצח"